Thursday, April 18, 2013

לק ורוד, צפרה והשרדות

לק ורוד
אני בתקופה ארוכת ציפורניים לאחרונה. בדרך כלל מדובר במחזוריות של כמה חודשים: אני מגדלת ציפורניים, מתמכרת ללקים וקונה המון מהם, משתכללת בטכניקות ההנחה, ואז, מפאת קוצר זמן, נשארת בלי לק יום אחד, שוברת ציפורן או שתיים, וחוזרת לכסוס.
בזמני הציפורניים שלי אני אוהבת בעיקר לקים צבעוניים - אדומים, ורודים, כתומים, או כהים במיוחד. מאז שסופר פארם מוכרים Essie עברתי אליהם, ובמיוחד אני משתמשת בלק האהוב עלי Tour De Finance המהמם. יחד עם זאת, המרקם שלהם לא מדהים, והלק מתמלא חריצים. ניסיתי כל שיטה מוכרת להמנע מהם, אבל עדיין הגימור לא מושלם. בגלל שהלקים יקרים משמעותית מסוגים אחרים (49.99 ש"ח ואין מבצעים), לא חושבת שאמשיך לרכוש לקים שלהם.

צפרה
במקום העבודה שלי נוהגים להזמין אוכל ולאכול אותו בחדר האוכל בבניין. לא יוצא לנו לאכול הרבה בחוץ, שזה מעולה לכיס ולדיאטה, אבל לא ליצר ההרפתקנות הקולינרי (במיוחד אם אתם סתומים כמוני, ומזמינים את אותו סלט גדול יום אחרי יום).
היום זכיתי לביקור משמח מחברה, וניצלנו את ההזדמנות לקפוץ לצפרה, שממוקמת בסמוך למשרד. זה הביקור השני שלי בצפרה, ובשתי הפעמים אכלתי שם במסגרת ארוחה עסקית, אז אני לא יודעת לספר על מחירים או טיב המנות בהגשת הערב.
צפרה היא מסעדה אסייתית מהסגנון של זוזוברה, נוץ' וג'ירף. היא מגישה אוכל אסייתי ערב לחיך ישראלי, ומגישה את כל הקלאסיקות - פאד תאי, פופקורן שרימפס, סלט שורשים. ואת כל זה היא עושה טעים יותר מבמקומות אחרים.
בתור עסקית, היא די מושלמת. מקבלים שתי מנות, ושתיה. מנה קטנה: יצא לי לאכול סלט בודהה בריאות (ירקות בוויניגרט תפוחים, עם בוטנים), בודהה משוגע (נבטים ברוטב וואסבי מטריף) וחציל קלוי (נחמד). כל המנות היו קלילות ונחמדות מאוד לפתיחה. המנות העיקריות עצומות, ויש מבחר גדול - נודלס, אורז, מנות בשר או דגים וכו'.
אני דגמתי שם את איטריות הזהב - מנת אטריות עם המון סוגים של פטריות אקזוטיות, ואת הג'ינג'ר נודלס, מנה מצויינת של אטריות ועוף בגזר ברוטב ג'ינג'ר וחלב קוקוס. מעולה.
לשתיה בחרתי הפעם ב"מים חיים", איזה גימיק דבילי של צפרה (אולי מדברים אליהם יפה?), אבל זה נחמד, כי מדובר בחצי ליטר מים, וזה שווה בארוחת צהריים.
לסיכום השארנו 125 שקלים לפני טיפ, שזה אחלה מחיר לאחלה ארוחה.

השרדות
כרגיל בימי חמישי, סיכום ההשרדות שלי.

Psych 7x08.
Psych היא סידרה שאני בדרך כלל אוהבת. בכל עונה יש פרקים או שניים ממש מבריקים - בדרך כלל הפרקים שכותב ומביים כוכב הסדרה, ג'יימס רודיי. העונה הוא כתב פרק מעולה (מחווה לסרטי אימה ביער), אבל הפרק הבאמת גדול של העונה היה הפרק ששודר השבוע, שבו שון מתמודד עם העובדה שג'וליה גילתה שהוא שיקר לה, ותוהה מה היה קורה אילולא היתה מגלה.
הסדרה תמיד נעה על הקו הדק בין קומדיה ודרמה, והפרק מתח את הקו הזה בבירור, וחילק את העלילה לשניים: עלילה קומית, סיפור אהבה בצבעים בוהקים ובו הקרבן מתה, ועלילה דרמטית, טרגית, בצבעים עגמומיים. בסוף הפרק שתי העלילות התאחדו, כשהעגמומית נצבעה בצבעים העליזים האופייניים לPsych, אבל הסיפור הטראגי נמשך.
אהבתי את ג'וליה ושון כזוג, אבל אין ספק שיש עניין רב יותר בסדרה כאשר הם מופרדים, במיוחד כששניהם כבר הודו בינם ובין עצמם שהם רוצים להיות בקשר. עכשיו השקר של שון הוא מה שמפריד ביניהם, ונראה שהם יוכלו לגשר עליו רק כששון יתוודה בפני כולם. יתכן וזה יהיה סופה של הסדרה (ואז נצטרך לחכות, שכן הסדרה חודשה לעונה שמינית), ויכול להיות שלא, קשה לי לצפות את הסדרה הזו.
בכל מקרה, המשחק של ג'יימס רודיי היה מעולה בחצי הדרמטי, והכתיבה היתה מעולה בחלק הקומי - כולל הרפרנסים לסיינפלד, והבחירה ההילארית לעשות את גאס אלרגי לאבקת זהב.

1 comment:

  1. This comment has been removed by a blog administrator.

    ReplyDelete